בואו או לבוא: איך מאייתים את המילה הזו?

לזכותם ייאמר, רבים מבקרים באתרים, הם מעוניינים לא רק בחיים הפרטיים של כוכבי קולנוע, אלא גם את הבעיה של אוריינות. "איך לכתוב" לבוא "או" להגיע "?" - הוא נשאל לעתים קרובות על ידי משתמשים של האינטרנט. נסה להבין.

להתווכח?

מנקודת מבט של היגיון יסודי, אין בעיה בנושא זה אין. שתי המילים האלה - פעלים בצורה שם הפועל (שם הפועל), שכן התשובה לשאלה: "מה לעשות?" שם פועל - מה שמגדיר את הפועל במילון. אז מה קל יותר? לפתוח מילון ולבדוק את: לבוא או מגיעים?

כל המילונים המודרניים הם פה: האפשרות הטובה ביותר היא "לבוא." אבל מסיבה כלשהי, לא היה ספק, כי הפועל כבר שנוי במחלוקת?

הבה נפנה הקלאסיקה. .א משחק ס Pushkina "אורח האבן", מהדורה 1948 "שאל את הפסל מחר אנה דון לחזור מאוחר יותר בערב ולהיות את הדלת כדי לצפות." מה זה? כוכב שירה רוסית לא יודע את האיות של המילה "לבוא" וידוע מגיהה מועצות ההקפדה שלהם לא לתקן את הטקסט לפני ההדפסה?

לב טולסטוי: "אנחנו צריכים לבוא למדינה של הילד" (מתוך הרהורים על הדת). "אתה רואה, באתי, ולכן, אני יכול לבוא" (מתוך התכתבות פרטית). טקסטים אלו פורסמו גם בשנים המועצות. האם טעות?

תנו לנו להקשיב למומחים

אין שגיאה. במשך שנים רבות בבחירה בין המילים "מגיע" או "בא" לא מציג unambiguity שם, ואת ההתגלמות השנייה הייתה אפילו מועדף יותר.

בהתייחסו המאורות הגדולים של השפה הרוסית, שחי במאה האחרונה, ניתן לראות כדלקמן. במילון Vladimira דליה באמת אין דילמה: לבוא או מגיעים? ככתוב בפרסום נכון הוא. במילון של כתיב אפרים Ozhegova רק להציג את הפועל "לבוא". אושקוב אני מוצא אותה גירסה כמו הליבה, אלא גם נחשב מקובל לכתוב "לבוא" ו "לבוא." ובאשר הגזרה בבניינים של הפועל, אז, יחד עם מודרניות "בואו, בואו", הודה - מסומן "מיושן" - ואפשרויות "יבוא, priydesh".

התאמה כזה באיות יכולה להיות מוסברת רק על ידי מגוון מיוחד של צורות של השפה והמסורת הרוסית הקיים בו. זה קשור ומספר גדול של עניין בבעיה: איך - לבוא או לבוא? לנוכח בספרים ישנים או מקורות אחרים, עם אפשרות "לבוא", רבים עדיין רואים שזה יהיה נכון.

סליי?

יש אנשים, לא להיאבק עם הכתיבה, היא מציעה פשוט להחליף את המילים במחלוקת של המילים הנרדפות שלהם: בוא, בוא, בוא. אבל, כמובן, המלצה כזו יכולה להיחשב רק בתור קומיקס. לכל מילה משמעות משלה, ולהחליפה מילה נרדפת יכול להיות משהו בכלל מחוץ למקום, או בלתי ניתנים לעיכול בשל מספר ייצוגים. אנחנו יכולים לומר "להגיע לקונצנזוס," אבל מעולם לא השתמשו במצב זה, הפועל "לבוא". באופן עקרוני, את הביטוי "לצאת לדייט," חלופה זו יכולה לשמש, ועל המשמעות של מה זה לא כואב. אבל הייתי רוצה לראות את התגובה של נערה צעירה, שאהובה (במיוחד אם זה לא הצבא) הודיעו כי מבקש ממנה לצאת לדייט ...

ואם כן?

אל תשמור את המצב, אפילו השימוש הכי האינטימי כמשמעותו של שם הפועל "לבוא." בואו - הוא מושלם הטופס של הפועל, אשר מצביע על תוצאה מסוימת של הפעולה: להחזיר את התודעה, לעצירה. ותחשוב - נוף מושלם, זה לא בהכרח מניח מראש את התוצאה. שהגיע לעצירה - זה לא אומר להיות שם, לבוא אל התודעה - לא בהכרח להתעורר.

אולי אתה לא צריך לרמות? האם לא עדיף פשוט לזכור איך לאיית? בואו, על פי הכללים המקובלים 1956 - הגרסה כרגע תקפה רק,

אוכלוסייה נגד!

מעניין, אפילו תשובה קונקרטית בעניין זה אינה מגינה מפני ספקות חדשים, ואפילו באופוזיציה. יש למה שתי אפשרויות - לבוא או לבוא - היא הנבחרת ראשונה? בנוסף, קיים דומה השמטת פועל - "ללכת", אבל את המילים "Iti" או "iyti" בשפה הרוסיה אינן קיימות. ישנו "ד", ו בצורות אחרות, באים, באים. איפה ההיגיון בבחירה של שם הפועל "לבוא"?

רבים לשים לב ההגייה של המילה. בשנת צליל דיבור דיבור "th" בדרך כלל הולך לאיבוד, לעתים קרובות שמע בכלל "לבוא" - למה לא לעשות כך וכך בכתב?

משתמשים בודדים של האינטרנט, לא הבנת ההיגיון של בחירה, אפילו לשקול את האפשרות "לבוא" עריצות טיפוסית של אנשי החינוך, לקבל כללים אלה. מי יודע, אולי כך. גרסה זו היא יותר מעניינת, אם אתה מסתכל על שנת כניסתם לתוקף של כללים. 1956 ד: מדינה מונהגת חרושצ'וב. לא רק שהוא היה שבוצע בשנים אלה שיקול דעת שונה?

ובלשנים - עבור!

בחירה באמצעי "ללכת" היא שנויה במחלוקת לא רק לחובבים, אלא גם עבור מספר אנשי מקצוע המוסמך. עם זאת חלק מן הבלשנים לשקול החלטה זו מוצדקת. בהתייחס Kozmu Prutkova ( "הנה השורש!"), מומחה באינטרנט פשוט מציע ניתוח מפורט של המילים האלה. שם הפועל "לבוא" על צורותיו השונות (הולך, הולך, הלך, וכו ..) כדי להקצות את השורש הוא מאוד קשה. חלק משמעותי מכלל בלבד "ו" אשר יכול גם יכול להיחשב הוריד (הלך, הלך), או להיכנס "th" (ללכת, לעזוב). עבור השפה הסלאבית העתיקה, השייכת הפועל "ללכת", מצב כזה הוא לא נדיר. ניתוח של המילה "ללכת" ייתן לנו שורש "ו" Infix "ד", הסיומת הפועל "TI". מנקודת מבט זו, את האפשרות "לבוא" הגיונית למדי "אם" - קידומת "ד" - שורש ואותו סיומת.

האם כל הסתפק בתשובה זו? גם המחבר מנסה לספר ולהראות איך לכתוב "לבוא" כמו כראוי כדי להבין את טפסי מילה האחרים של הפועל, עדיין לא שוכח להתייחס לתהליכי השפה המורכבים ותוצאותיהן הקשים להסביר. ואולי זה בדיוק הנקודה?

אודות בשפה הרוסית

Netizens במסגרת הסכסוך: "לבוא" או "להגיע", האיות של מילות ורבים אחרים כבר נחקר. למה, למשל, אנו כותבים "בולשביקים" ובאותו הזמן, "טיפש", "קולאק" אם, באופן הגיוני, כל 3 המילים חייבות להיות זהה הסיומת? תיסקר מנסה להתווכח. גרסה מול "בולשביקים" נוצר "הבולשביזם" במקום "בולשביקים", ועל כן לא כתוב דרך "n" כמו "קולאק". אבל התשובה היא לא יותר מדי משכנעת, כי המילה "בולשביקים", אם כי נוכח במילון, בפועל היא בדרך כלל לא בשימוש. על מה עצם דיבור מעצבות הלך, כשם תואר זה מיושם בדרך כלל התגלמות שנייה.

המילה "בולשביקים" וכל הקשור בו, הוא כבר לא רלוונטי, ולא יכול להתאבק עם האיות שלהם. אבל כמה מילים ברוסיות אחרות, הכתיבה של מה שהופך לשקול בזהירות!

איך לכתוב: "ניצחון" או "מובס"? האינטרסים של השותפים -. ושום דבר! מילים אלה לא קיים! עבור הפועל "לנצח" בעתיד היחיד האדם -1 שום צורה המתוחה פשוט. כדי להשיג את המטרה שלך - "win'll תוכל," "תוכל לנצח".

"לא lozhte מראה על השולחן" - הגרסה הקלאסית של שגיאה, אשר הפך את סיבת הסכסוך בסרט הנפלא "נחיה עד יום שני". שתי הבנות משותפות, "לשכב" ו "poklast". חשוב לזכור, "לשכב" הפועל לא קיים ללא קידומות. האפשרות הטובה ביותר היא "שכבה". כך גם הפועל, בתורו, אינו משמש ממירים דיגיטאליים; לא יכול להיות נכון רק את המילה "לשים", "להשקיע" וכן הלאה.

כיצד יוצרים את הציווי של הפועל "ללכת"? ובכן, בהחלט לא "ehay" או "ehayte"! "לך", "בא", "לקרוא" - החלים.

אודות מילות מושאלות

אם בזמנים כל כך קשה לקבוע את האיות של מילים ברוסית, מה לדבר על מונחים זרים? כדי לזנוח את השימוש בם, כפי שהוצע על ידי כמה ראש קנאי, לא שווה את זה - יותר יקר! מה קל יותר: להגיד "מזגן" או לבוא עם איזושהי הגדרה חדשה של "אוויר-מנקה-קריר"? איכשהו מדי מסובך!

אז, אתה רק צריך לזכור. לדוגמא, קפה אהוב - אספרסו, אספרסו במקום; ברכבת מהירה, ולשתות בכתיב שונה.

לבקשתו של לנין

"Study, מחקר ולימוד שוב!" - שנקרא פעם אוליאנוב לנין, ואת הברית של הבולשביקית העיקרי באמת צריך להסכים. מחקר - היא האפשרות היחידה לעשות בכתיבה ודיבור שלך פחות או יותר יודע קרוא וכתוב. בכל מקום שבו מתברר, אתה צריך להגיע לנקודה. איפה אפשר - רק לזכור. למד דקדוק, ולבסוף, לגלוש מילונים.

האינטרנט הוא לפעמים מעוניין ופעלים נגזרים אשר נתחנו. לשאול איך לאיית "prishol" או "בא"? שאלה זו פעם ולענות מביך - המצב בפירוט בקי שיעורים בבית הספר. ובכן, כמובן, אני בא! אות "O" לאחר שריקה עדיין אפשרית במקרה של כמה שמות עצם (כוויית תפר), אבל במקרה של סופים מילוליים זה לא יכול להיות. הנה, אפילו ראש האיות של הפסקה אין צורך, זה מספיק כדי להרים ספר וללמוד את הכללים.

ולמה?

אבל עד כמה חשוב - לכתוב בצורה נכונה? אחרי הכל, הם עשו בלי שעמים שלמים אשרור והדורות, ושום דבר! תקשורת באינטרנט היום מגלה בורות בוטה, אבל זה לא מונע מאנשים לדבר ולמצוא מכנה משותף. ואם הם לא מוצאים, מסיבות של חילוקי דעות פוליטיים או אחרים, אבל לא בגלל שגיאות במכתב.

בשינה במידה מסוימת, מדברים על הצורך נחמד וטעייה חופשית לבטא את מחשבותיהם הוא חסר טעם. מי מרגיש צורך להיות מוכשר, הוא מחפש כל הזדמנות כדי לשפר את הידע שלהם ולהוסיף ללקסיקון. כדי טעויות הברה עניה לא להפריע לחיים על פני כדור הארץ, הוא יותר חי, לא מוכן לשמוע את הטפות מוסר.

זה פשוט ... אנשים משכילים טעות של מישהו אחר מכתב מאוד כואב בעיניים, ומיד איבד כבוד המחבר שלהם. מישהו בורה משווה את הטקסט עם צוואר מלוכלך של בעלים, עבור מישהו שגוי כתמים דומים על בגדים. האם מישהו באמת רוצה להיות ידוע בתור זונה בעיניים אחרות?