משורר Gnedich ניקולאי איוונוביץ: ביוגרפיה, יצירתיות עובדות מעניינות

Gnedich ניקולאי איוונוביץ - משורר וסופר, שחיו בארץ במפנה המאות 18-19 ה. ידוע בעיקר בזכות תרגומו לשפה הרוסית של של הומרוס "האיליאדה", אפשרות זו הפכה ההתייחסות בבוא העת. על חיים ועל הגורל של העבודה המשוררת, אנו דנים בהרחבה במאמר זה.

Gnedich ניקולאי איוונוביץ: ביוגרפיה. ילדות

הכותב לעתיד נולד בפולטבה, 2 בפברואר, 1784. הוריו הגיעו מתוך משפחות אצולה ותיקה, כמעט התרוששו הזמן. ניקולס הקטן איבד את אמו, ואז הוא כמעט איבד את חייו - אבעבועות שחורות באותם ימים היתה המחלה הנוראה. זה פרצוף מעווה מחל Gnedich ו הפשיט אותו עיניו.

בשנת 1793, נשלח הנער ללמוד בסמינר התיאולוגי בפולטבה. חמש שנים מאוחר יותר, בית הספר כבר החליט לעבור יחד עם תלמידי נובומירחורוד מ בפולטבה. אבל איוון פטרוביץ ', אבי Gnedich, לקח את בנו מבית הספר ונשלח קולגיום חרקוב. בשנים אלה, מוסד זה נחשב הספר האוקראיני היוקרתי. המשורר בעתיד קולגיום סיים בשנת 1800, אז עבר למעונו במוסקבה.

הנה זה יחד עם חבר ותיק אלכסיי Yunoshevskim לקח בגימנסיה של אוניברסיטת מוסקבה כמו דיירים. אבל בתוך חודשים ספורים, כפי שהילד הועבר הסטודנט בפקולטה לפילוסופיה, אשר סיימה את לימודיו בשנת 1802 שנה מבריקה.

הפרסום הראשון

בשנים באוניברסיטה שלו Gnedich ניקולאי איוונוביץ התיידד עם אנשי החברה הספרותית ידידותית, שכללה א טורגנייב, אלכסנדר Merzlyakov, א Kaisarov. כמאמר המשורר היה מיודד עם המחזאי נ Sandunova. באותן שנים, הצעיר הוא רעיונות tiranoborcheskimi מעוניינים, זוכים שילר.

1802 התאפיינה לכבוד האירוע המשמח הראשון Gnedich - לראשונה בתרגום מתפרסם. זו היתה טרגדיה, "Abyufar", שנכתב על ידי הצרפתי ז'אן Dyusisom. במקביל, לאור פורסם על העבודה המקורית של הכותב - "מוריס, או הקורבן של נקמה" הרומן שנה לאחר מכן, יש רק שני שילר תרגום - הרומן "דון קוראדו דה גרר" ואת הטרגדיה "הקונספירציה Fiesco."

אבל את הכסף, למרות העובדה שזה התחיל דפוס, זה עדיין לא מספיק, אז מתכנן להמשיך בלימודיהם צריכים לעזוב. בשנת 1802, המשורר עבר לסנט פטרסבורג. כאן הוא מקבל רשמי במחלקת החינוך הציבורית. המקום הזה Gnedich שיחזיק בה עד 1817.

כל סופר בזמנו הפנוי והשיעורים בו נערכים התיאטרון והספרות. בתחום זה הוא זכה להצלחה רבה, וגם עשו היכרות של פושקין, קרילוב, ז'וקובסקי, Derzhavin וכמה דצמבר." בעתיד.

משרד

Gnedich ניקולאי איוונוביץ צבר במהירות גנאי משורר ומתרגם גדול. תהילה זה נפתח לפניו בבית, ואצילים בכירים רבים של סנט פטרסבורג, לרבות Stroganov ו Olenin. בזכות חסותו של העם הסופר בשנת 1811, הפך חבר האקדמיה, ולאחר מכן התמנה ספרן בספרייה הציבורית של אימפריאל, שם עמד בראש המחלקה לספרות היוונית.

בקרוב Gnedich ניקולאי איוונוביץ חברים קרובים עם בשר צבי. הם מאוחדים על ידי אינטרס משותף התיאטרון בעולם העתיק. זה מאוד שינה את עמדתו החומר הרשמית של המשורר.

יותר מכל בשנים הבאות הסופר מקדיש זמן לעבוד בספרייה. עד 1819 זה היה כל קטלוג של ספרים, אשר היו במחלקתו, והקליט אותם בהצהרה מיוחדת. בנוסף, רמקול תכוף Gnedich על אוספי ספרייה.

אוסף ספרים

בחיים, היא הייתה נאיבית ביוגרפית Gnedich NI תמימה הזאת הסופר אומרת כי התשוקה היחידה שלו הייתה ספרות וספרים. הראשון שעזר לו לקבל את התואר אקדמאי ואת הדרגה של מועצת המדינה. באשר לספרים, Gnedich שנאסף באוסף שלו האישי של כ 1250 כרכים נדירים ולפעמים ייחודיים. לאחר מותו של המשורר, כל מה שהם עברו עזבון התעמלות בפולטבה. לאחר המהפכה, ספרים היו בספריה פולטבה, ולאחר מכן חלקם הועברו חרקוב.

בשנת 1826 Gnedich הוענק התואר מקביל של חבר אקדמית סנט פטרסבורג למדעים. חיים תרגם את יצירותיו של וולטייר, שילר, שייקספיר.

מחלה ומוות

Gnedich ניקולאי איוונוביץ - משורר יפה בצדק מוערך אפילו על ידי בני דורו. אבל לא הכל בחיים שלו כל כך ורודים. מחלות, שהחל כילד, לא לעזוב אותו. הכותב הלך מספר פעמים שיתייחסו בקווקז, מפורסם מים מינרליים. אבל זה עוזר רק לזמן מה. וגם 1830, מחלות החמירו עם כוח חדש, גם הצטרפו אליהם ואף כאב גרון. טיפול במים מינרליים מלאכותיים מוסקבה לא הייתה השפעה. למרות מצב בריאותו, ב 1832 המשורר היה מסוגל להכין ולפרסם אוסף "שירים".

בשנת 1833 הסופר יש שפעת. גוף מוחלש לא יכול לעמוד המחלה החדשה, ו -3 בפברואר, 1833 המשורר מת בגיל 49 שנים. בביוגרפיה הקצרה הזו מסתיימת. Gnedich ניקולס נקבר בסנט פטרסבורג Tikhvin הקברות. במסע האחרון שלו מלווה פושקין, קרילוב, Vyazemsky, Olenin, Pletnev ודמויות ספרותיות בולטות אחרות של זמן.

יצירה

בליבה של סופר המילים מאז ומתמיד את הרעיון של לאום. Gnedich ניקולאי איוונוביץ שאפה להציג את האידאל של זכויות הרמוניות עבודה. גיבורו היה תמיד מלא תשוקה וחופש. זהו מה גרם עניין כה רב עד כדי המשורר שייקספיר, אוסיאן ואמנות עתיקה בכלל.

הדמויות של הומר נראות התגלמות Gnedich של עם הירואי ושוויון פטריארכלי. יצירתו המפורסמת ביותר שלו הפכה "דייגים", שבו הסופר הצטרף הפולקלור הרוסי עם הסגנון ההומרי. לא פלא האידיליה הזו נחשבת היצירה המקורית הטובה Gnedich. אפילו פושקין בהערת שוליים שלהם "Evgeniyu Oneginu" ציטט שורה של מוצר זה, בתיאור מסוים לילות פטרסבורג לבן.

בין העבודות של הסופר הוא לספק את הפרטים הבאים:

• "יופי של אוסיאן."
• "הוסטל".
• "פרואני כדי הספרדי."
• "לחבר".
• "על קברו של אמא."

"האיליאדה"

בשנת 1807, הוא לקח על עצמו את התרגום של Gnedich ניקולאי איוונוביץ "האיליאדה". השירים נכתבו ב hexameters, שהיה קרוב למקור. בנוסף, זה היה התרגום הפסוק הרוסי הראשון של הומר. העבודה נמשכה יותר מ 20 שנים, ובשנת 1829 תרגום מלא פורסם. היה לעבודה ערך סוציו-תרבותית פואטי גדול. פושקין כינה אותו "הישג גבוה."

עצם הרעיון של התרגום בא Gnedich אפילו בילדות המוקדמת, כאשר קרא לראשונה יצירות של הומר. לפניו, זה נעשה על ידי סופרים מפורסמים רבים, כולל לומונוסוב Trediakovskii. אבל שום ניסיון שלא צלח. מצב עניינים זה נתן העברת Gnedich אפילו יותר משקל ומשמעות.

עובדות מעניינות

חייתי חיים די מדהים Gnedich ניקולאי איוונוביץ. ביוגרפיה קצרה של הסופר עשויה להיות מורכבת רק האירועים המעניינים שקרו לו:

• Olenin פעם הציג Gnedich כפרשן מפורסם מעולה בסלונים של קתרין הדוכסית הגדולה והקיסרי דאגמאר. היכרות עם ריגל הפך מכריע עבור המשורר. הודות לה לעזור הסופר הוענקה חיים ופנסיה, כדי שיוכל להקדיש את כל זמנו תרגום "האיליאדה".
• Gnedich היה הראשון שהחל לפרסם שירים עדיין פושקין צעירים ולא מוכרים.
• הכותב הוענק שתי מדליות עבור הקריירה הספרותית שלו - תואר ולדימיר IV ו תואר אנה השנייה.

היום, כל ילד יודע על ידי מי היה ניקולס Gnedich ואת התרומה שהוא עשה לספרות רוסית. אף על פי כן, שמו נשמר במשך מאות שנים, ואת התרגום "האיליאדה" עדיין נחשב בלתי מנוצח.