השפה הרוסית היא עשירה דמיון, עזים, ביטוי תמציתי. בשל שכבת לקסיקלי שפותחה נרחב, בנוכחות polisemantiki אנו מסוגלים לא רק מילים נפרדות, אבל הביטוי כולו להשתמש במובן פיגורטיבי. על התופעות של polysemy מבוסס וניסוחים רוסים. הרכב שלה הוא מועשר לא רק כשפת אם, אלא גם ביטויים שאולים.
הזנת נושא זה
אוצר מילים כמו בלשנות סעיף נחשב יחד עם מליצות. זה בוחן את שילובים היציבים של מילות כי לא ניתן להפריד או תוחלפנה ללא אובדן החשיבות כללית. מכאן תכונה נוספת של אלה יחידות לשוניות: משמעות התוכן נקבעת על ידי שלמה, מבלי להתייחס לערך הפרט של כל מילה בודדת. זו הסיבה שהם נקראים יציבים, כמו, למשל, ערך phraseologism "לשקוע בתהום נשייה" - כלומר, נעלם לנצח.
את המקור ואת המשמעות
ניב לכל אחד יש את ההיסטוריה שלו. חלקם ממוצא רוסי מסורתי, ואחרים הם תוצאה של שאילת משפות אחרות, מגיעים מהספרות, מההיסטוריה, אפילו המדע. לפיכך, הערך phraseologism "לשקוע בתהום הנשייה," מחזיר אותנו המיתולוגיה היוונית העתיקה. "קיץ" - מקום-שם. אז היוונים קראו הנהר זורם בממלכת האדס - לתחום הקודר של המתים. המים שלה - המים של שכחה. היוונים האמינו כי כאשר הנשמה עוזבת את הגוף, הוא נוטה סטיקס, שדרכו ונכנס משך החדשים שלו. יש שהיא מתאבלת וגעגועים, הסובל בין אימת האדס. ורק על ידי שתיית המים של שכחה, היא מוצאת כמה שקט רפאים. למה - מסביר את החשיבות phraseologism "לשקוע בתהום הנשייה." הנשמה שוכחת שהחיים שלהם הארציים הראשון. אודות חיבה טמונה פעם. אה ההנאות והתענוגות של יקיריהם. כמובן, זה הוא מודע במרירות כי לא לעולם רק לראות את האור הלבן, ואת כל מי שהיה המשמעות של הקיום שלך. קשה ועל הגוססים, ואת מי שולח אותו בדרכו האחרונה. לכן, מילה ערך phraseologism "לשקוע בתהום הנשייה," יכול להיות מבוטא: נעלמים לעד, להישכח, ונשכח.
ניב בספרות
ביטוי זה נפוץ למדי בטקסטים ספרותיים - סיפורת בדיונית. מקורות ראשוניים הם הסיודוס ווירג'יל - דווקא בשל עבודות הביטוי שלהם הפך ידוע. בתחילה, זה היה בשימוש במובן המילולי, אז זה תוקן. נכון לעכשיו, את הערך phraseologism "לשקוע בתהום הנשייה" מזוהה לא רק עם המיתולוגיה, אלא גם עם יצירות ספרות. אמן מנגן, למשל, על ידי פושקין "יבגני אונייגין". כאשר לנה מתכונן לדו-קרב עם החבר הבוגדני, הוא כותב על עצמו בגוף שלישי: "וגם לזכר המשורר הצעיר / לספוג הקיץ איטי." עם זאת, ללא ידיעת התרבות היוונית העתיקה, בפרט, מיתולוגיה, לא לוקחים בחשבון את המקור של הביטוי "נפילה לתהום הנשייה", משמעותו יכולה בקושי מבין את השפה התקשורת המודרנית. בגלל ניבים הם לא רק להעשיר הדיבור שלנו, להפוך אותו ליותר הבעה, דמיון, אלא גם לחדש את המלאי של החינוך שלנו, מרחיבים אופקים.
על השאלה של טיפולוגיה
אבל בחזרה לסיווג הביטוי (מונח לשוני). הם מחולקים לשלוש קבוצות על פי מידת זיקה של מילות בתוך: תפר (ניבים) שילובים אחדים ממנו. האחרונים הם יותר תופעה חופשית, שבה אסימונים ניתן להחלפה או אפילו לבודד - כלומר זה לא משנה. לדוגמה, אם אתה אומר, "הוא בלע קיץ" במקום "לשקוע בתהום הנשייה," ערך phraseologism, באופן עקרוני, לא ישתנה, יהיה ברור ושקוף. אבל אם אתה מכיר את הביטוי "לשבת עַרדָל" להחליף אחת המילים - היא תאבד במובנו של דחיפות, חומרה וצל נייד. מכאן ברור כי הביטוי על עַרדָל במונחים לקסיקלי הקשורים יותר על הנהר. לכידות סמנטיות נפוצות יותר, כך על ניבים אחדים idiomatic. השילוב הוא גם רכיבי וריאציה אפשריים.
אספקט ו תחבירי
על פי כללי דקדוק והפיסוק, אמרות מנותחות שהיו אמורות לעבור את משפטים רגילים. סוג דקדוקיים שלהם תלוי על הקרן כמשמעותו המילים בשילוב. "לשקוע לתהום נשייה" - סוג הניב המילולי, משום מילת המפתח קיימה אותו חלק של הנאום. נושא נושאיות ניתן לכל התהליך בהכללות ולא כל מילה בנפרד. כלומר לשקוע בתהום הנשייה - מה לעשות? באופן דומה, הניב כולו, מתוך מה מספר היחידות שהוא לא נחשב חלק אחד של משפט. לדוגמה: "לא רחוקים כבר השעה שבה לשקוע לתהום הנשייה כל סכסוכים בין עמים, סכסוכים ושפיכות דמים. עולם בהיר סוג אז למלוך על האדמה. " בשנת המעשים ניב המשפט הראשון בתור הנשוא בנושא "ריב, סכסוך, שפיכות דמים": טיעון (מה לעשות) לשקוע בתהום הנשייה. כתוצאה מכך, תוך שימת דגש על המשפט, הביטוי כולו צריך להדגיש שתי תכונות. כאשר אתה מציין את החלק של הדיבור של אביזרים מילים על גבי שילוב לחתום: "מליצות.".
הנה הוא - הקיץ!